''כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו''

שואל האדמו''ר מסלונים, בעל הנתיבות שלום – מדוע התורה משתשמת דווקא בלשון כפרה ביום זה, ולא לשון סליחה ומחילה? וכן אומר הכהן הגדול בוידוי – ''אנא בשם כפר נא לחטאים לעוונות ולפשעים'', ולא משתמש בלשון אחר. ואילו בתפילת שמונה עשרה כל השנה אנו מתפללים ''סלח לנו, מחל לנו'' ולא מזכירים כלל את עניין הכפרה!!

 

 

רבי שלום נח ברזובסקי, מחבר הספרים ''נתיבות שלום'', נולד בבלארוס בשנת תרע''א,8.8.11, ונפטר ב ז' באב, תש''ס, 8.8.00.  

בשנת תרצ"ה (1935עלה ארצה והתגורר בטבריה.

לאחר חתונתו מסר שיעורים בישיבת "אור תורה", ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב.

בשנת תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח". בתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר.

רוב חסידי סלונים קיבלו אותו כמנהיגם, בשנת תשמ"א, עוד בחיי חותנו, בסמוך לפטירתו. כיהן כאדמו"ר במשך כעשרים שנה. חלק אחר התפצל ל"חסידות סלאנים".

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.

נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

 

תיבת טקסט: רבי שלום נח ברזובסקי, מחבר הספרים ''נתיבות שלום'', נולד בבלארוס בשנת תרע''א,8.8.11, ונפטר ב ז' באב, תש''ס, 8.8.00.  
בשנת תרצ"ה (1935) עלה ארצה והתגורר בטבריה.
לאחר חתונתו מסר שיעורים בישיבת "אור תורה", ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב.
בשנת תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח". בתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר.
רוב חסידי סלונים קיבלו אותו כמנהיגם, בשנת תשמ"א, עוד בחיי חותנו, בסמוך לפטירתו. כיהן כאדמו"ר במשך כעשרים שנה. חלק אחר התפצל ל"חסידות סלאנים".
עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.
התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.
נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

ומחדש האדמו''ר מסלונים חידוש חשוב –

''ויש לפרש על פי מה שכתב החיד''א בנחל קדומים, שכתוצאה מהחטא נמשך טומאה חיצונית על האברים, וגם טומאה פנימית שהיא פגם בנשמה. ואמנם על ידי חרטה ובכייה מטהרים את הפגם החיצוני, אבל הטומאה הפנימית אינה נטהרת אלא בהאיר אור השכינה הזורח בתוכו והוא הדוחה את כח הטומאה לצאת ממנו....ויש לומר זאת גם על ענין יוהכ''פ, שביום הקדוש הזה זורח אור השכינה בתוככי נשמת איש יהודי, ודוחה ומסלק ממנו את הטומאה הפנימית אשר פגמה הנשמה. ועל פי זה יש לומר כי ענין סליחה ומחילה הוא רק בנוגע לטומאה החיצונית הנאחזת באברים, אבל עדיין צריך זיכוך פנימי כדי לרחוץ הטומאה הפנימית, וזהו ענין כפרה, דהיינו קינוח החטא לגמרי כאילו לא נתלכלך בחטא מעולם''

 

דבר נפלא כותב לנו האדמו''ר מסלונים על גדולתו של יום הכיפור! יש בכוחו של יום זה, לטהר אותנו לפני ולפנים, לזכך אותנו ולעשות אותנו כבריה חדשה לגמרי . החטא נעקר לגמרי מאיתנו ואין לו שום זכר, שריטה או פגם על נשמתנו.

לא בכדי הוא שסיומה של מסכת יומא העוסקת ב''יום'' הגדול בשנה, מסתיימת במשנה הבאה:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְֹרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין? מִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם"; וְאוֹמֵר (ירמיה יז, יג) "מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל ה'", מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְֹרָאֵל.

 

הטהרה היא הנקיות המלאה -  אין בנו עוון, אין בנו מום, אין בנו שום פגם על הנפש, וממילא נזכה לשמוע את אותה בת קול שיוצאת במוצאי יוה''כ וקוראת לנו בקול נרגש: ''לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך!!''

גמר חתימה טובה לכולנו!!

שי יהודאי