דף לקראת שבת פרשת אמור אולפנת שירת הים

חלק ראשון רעיונות על הפרשה

 

מדוע זה חשוב לתורה, שכהן לא יטמא למתים?

בפרשתנו אנו פוגשים אזהרה, שלא יבואו הכוהנים במגע עם המתים, כפי שכתוב: "לנפש לא יטמא בעמיו".

אחרי שאנו יודעים שכל מצוות ה' הן גזירות אלוקיות, אנו רוצים להתבונן מהו הרעיון האלוקי העומד כאן.

ישנה הסברה, שלפי עניות דעתי אינה מספקת, והיא שהשם רצה למנוע את הכוהנים מלהיות טמאים, לפי שהם צריכים לעבוד בבית המקדש. הסבר זה אינו תואם את ההלכה: בהלכה מוסבר שמותר לכהן להיטמא לנבלת בהמה, ולמרות שעל יד זה הוא יהיה טמא [ורק על ידי טבילה והערב שמש, יהיה שוב טהור]. אז שוב חוזרת השאלה: מדוע אסור לכהן לגעת במת, והרי הוא יכול לאחר מכן הוא לעבור תהליך טהרה, ואז להיכנס למקדש?

מישהו הסביר לי שהכוהנים, הואיל והם קדושים ומשרתי הא-ל, לכן נמנעו להיות במגע עם מתים. הסבר זה ודאי קשה, שכן מה הסתירה יש בין קדושה לבין טומאה? יש הלא מצווה להתעסק בכל הנושא של קבורה. הקב"ה בעצמו עסק בכך עם משה רבנו, אברהם עסק בכך בהקשר לשרה, יוסף בהקשר ליעקב ומשה עסק בעצמות יוסף, והדבר נחשב להם למצווה גדולה ולא לגירעון חלילה.

לכן נראה לבאר בשני אופנים, ששניהם שמעתי וקראתי בשם הרב א"י קוק .

א. הפגישה עם המוות עלולה לפתֵחַ אצל האדם רגשות של עצבות ושל ייאוש. הפגישה עם החידלון שיש בהפסקת החיים, עלול לחזק את ההרגשה שהעולם הזה, הואיל והוא סופי, ממילא אין בו ערך. יודעים אנו על אנשים במזרח הרחוק, שאצלם יש רצון חזק להיות דבקים בהיעדר, כלומר במוות. אולי הדבר נגרם להם בגלל שפגשו את המוות באופן חזק מדי.

 

העיסוק במתים, עלול להסיר מהכוהנים את שמחת החיים, וממילא עלול גם לסלק גם את הרצון שלהם לתקן את החברה. הפגישה עם המוות, עלולה לסלק את האמונה בעתיד טוב יותר, ובראיית הטוב הטמון בחברה העכשווית, ובהצלחה הטמונה בחיים. עם ישראל פוגש פעמים רבות את הכוהנים, מפגש זה נועד גם כדי שבני ישראל מהם כוחות ועוצמות רוחניות, לא טוב הדבר אם הכוהנים יהיו שרויים בעננה של עצבות, חלילה.

ד.         ההסבר השני נעוץ בחשש שהיהדות תהיה נתפסת בעיני הבריות, בצורה עקומה.

ישנם אנשים שתפיסת העולם שלהם היא שהדת צריכה להופיע רק במקום של מיעוט חיים, אבל במקומות שהחיים סואנים אין מקום ל'דת'.

 

רואים אצל המוסלמים תפיסה כזו, שמתחילים להיות דתיים ולהתפלל, רק בגיל מבוגר.

אצל הדרוזים, רואים שהדת מוסברת רק אצל הזקנים, ואילו אצל שאר בני העדה, הדת היא משהו סודי.

 

לצערנו, תפיסה עקומה זו, קנתה שביתה גם אצל קצת מבני עמינו, שהרי יש בחברה שלנו אנשים שחושבים שכאשר מתקיימת אזכרה, צריך שיהיה נוכח 'רב', אבל באירועים תוססי חיים כגון במסיבה אין צורך להזמין רב, וכל שכן אין להתייעץ איתו בסדרי המסיבה. גם כיום, רואים הרבה יהודים שרוצים להיקבר כיהודים, וכן יהודים המעוניינים בשעת הצורך, לשבת שבעה ולנהוג את דיני האבלות בדקדוק הלכתי, ואילו ביחס לשאר שאלות החיים, כגון איפה מטיילים, מה אוכלים, איך מתלבשים, אין הם רואים זאת כשאלה רלוונטית.

בהקשר לזה, אספר שפעם ניגשו אלי ואמרו לי: בבקשה ממך, לֶךְ לבקר את פלוני, הוא בבית חולים והוא סופני, לֶךְ דבר איתו דברים על תשובה ותאמר איתו וידוי.

כאן באה התורה להפריד בצורה חוצצת בין הכהן, המסמל את איש הדת, ובין המתים. יש כאן הוראה: התורה אינה שייכת למוות, אלא היא שייכת לעוצמות של החיים, כפי שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" (דברים ד,ד).

וזו לשונו של הראי"ה (פנקס אחרון בויסק ב') :'איסור טומאת כהן למתים, הועיל לשמור את תורת המוסר שלא תבוא עד הקיצוניות של שנאת החיים. כי הכוהנים בהיותם מחזקי התורה ומטיפי המוסר, כפי הרגיל בהשקפה פשוטה שהעמידה אצל האדם בעת המיתה פועל לרכך את הלב, וטוב ללכת אל בית אבל, גם מפני יסוד החזרת התשובה להולך למות – ודאי לולא אזהרת התורה על כל נפשות מת לא יבא, היה נעשה על פי רגש פנימי מנהג חיובי שיהיה הכהן צריך לעמוד בשעת יציאת נשמה, וזה היה מטביע בלב הבעל רגש חותם של השפלת ערך החיים ושנאה לחיים. אמנם תורת ד' תמימה היא תורת חיים, וצריך המוסר היוצא על פיה ללכת מחובר עם החיים, על כן הרחיקה את הכהן מאלה המעמדות, כדי לשמור את רוח המוסר הכללי שהוא מושפע הרבה מהכהונה, שְמורים חוקי ד' המעשיות והעיוניות, מהשפעה קיצונה הנוטה לפעמים להשתוממות, כאמור, אל תצדק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תשומם.

 

חלק שני עיון במפרשים

1.שאלה:מדוע בפרשת המועדים מופיע עניין השבת? עייני רש"י, רמב"ן, גר"א.

2.שאלה: מדוע איסור חילול ה' , מופיע סמוך לעניין המועדים? עייני העמק דבר.

3. שאלה: מדוש בהקשר למי ש'ברך' את ה'. הצטוו השומעים לסמוך ידיהם על ראשו? עייני העמק דבר.

חלק שלישי שו"ת בהלכה

שאלה: ממתי מותר להתחתן בעומר?

תשובה: יש שלוש דעות, מל"ג בעומר, מל"ד לעומר, יש מנהג שמתחילים ימי אבלות מראש חודש אייר עד ערב שבועות (אלא של"ג עצמו מותר).

שאלה: האם מותר להתקלח בשבועת?

תשובה: ישנה הגיון להתיר במים של דוד שמש בימינו שיש הרגל להתקלח יום יום.