דף לקראת שבת פרשת ויקהל פקודי /פרה אולפנת שירת הים
חלק ראשון רעיונות על הפרשה
נושא ראשון
כל ענייני המשכן כבר נכתבו בפרוטרוט עד הנה, מדוע לחזור שוב על הכל?
ראשית, האם הספקנו ללמוד בעבר את הכל, עם רש"י? זו הזדמנות להשלים...
אך האמת שהשאלה הזו נובעת ממבט מכני על התורה. אילו היינו רואים את הדבר כמשהו חוויתי, לא היינו שואלים אותה.
אתן משל : אישה בהריון יודעת בערך מתי היא אמורה ללדת, כיום היא יכולה לדעת את מין העובר ועוד כל מיני ידיעות (מה היקף הראש, האם יש 'ציסטות' ועוד כל מיני דברים שטכנאי האולטרא סאונד יודע להפחיד בעזרתם) ובכל אופן כאשר התינוק/ת נולד/ת, אין קץ לשמחה, והאמא ודאי תזכור בפרוטרוט באיזו שעה הייתה הלידה, מי הייתה המיילדת, האם לקחה בסוף אפידורל, כמה זמן היו צירי הלחץ, וכמה זמן לקח עד שהוולד השמיע קול בכי...
יוצא אם כן, שככל שהדבר יותר בעל משמעות בחיים שלנו, אנו יותר מעריכים כל שלב ושלב בתהליך ההופעה שלו בחיים הממשיים.
כך יש לחשוב לעניות דעתי, גם ביחס להופעת השכינה בעם ישראל.
נושא שני
הפרשה פותחת במצוות השבת, ללמדנו שאין ההכנות למשכן דוחות את שמירת השבת.
הביטוי המופיע בהקשר לשבת הוא: 'שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ ...'
מדוע התורה מצווה על עשיית המלאכה, והלוא היה מספיק להזהיר מלעשות מלאכה בשבת, ואין צרוך להדגיש את עשיית המלאכה בימות החול? ועוד מדוע המילה תעשה נקודה באופן הזה ולא בניקוד של תַעשה?
על פי דברי האור החיים (ל"ה ב' ד"ה ששת) ניתן להסביר, שכאן התורה מלמדת אותנו שהחול מקבל את הקיום שלו מאת הקודש. כאשר ישנה שמירה על השבת, ממילא יש לחול קיום ויציבות. שמירת השבת נותנת לעשייה שבימי החול, את השמירה וההמשכיות.
במקום שהשבת נשמרת, גם החול יהיה יציב ונכון. אם חלילה יהיה זלזול בקודש, החול יתמסמס.
ניתן לבאר על פי הסברת המהר"ל, שיש לכל חפץ גשמי שש פנים, ארבע צדדים ומעלה ומטה. אם כן מהו הצד השביעי? זה התוך, המהות והתוכן. כאשר יש מגע בתוכן בנשמה, יש גם אחיזה בצדדים המופיעים בחוץ.
הרב אהוד ברזילי אמר פעם, שבפיוט 'אדון עולם' מופיע ביטוי 'ועם רוחי, גוויתי', מה שהולך בראש זה הרוח, ומה שנגרר אחריו זה הגוף-הגוויה.
טועים וטעו מי החושבים שניתן לבנות מערכת של חיים שבנויה רק על החול. לא קיים שבוע של שבעת ימי מעשה, זו אחיזת עיניים, וזה עתיד להתפוצץ. עם ישראל עתיד למורשתו, כמו שהרב צבי יהודה היה אומר 'ושמרו בני ישראל את השבת', זה גם ציווי וגם הבטחה.
רואים אנו בכל מערכות החיים, שרק במקום שיש קדושת ישראל במילואה או בטיפטופים, שמה רואים גם משפחתיות נאמנות התיישבות וחקלאות וכו', אבל איפה שמדברים בשם רק חול וחול, כל מערכות החול גם נאבדות. החינוך הסובייטי העקור מאמונה נפל, והפיל איתו הרבה מעם ישראל, אבל דור יקום וחי, שיחיה על פי הערכים המוחלטים של תורת ישראל, שיש בהם דבקות בה' דרך שמירת השבת לימוד תורה ועריגה לא-ל חי.
חלק שני עיון במפרשים
1.שאלה: מה מיוחד כל כך באישיות של בצלאל, שלא היה הדבר מובן מאליו, על פי רמב"ן (שמות ל"א ב-ג)?
2.שאלה: מה הנס שהתרחש בעניין הכמות הגדולה שהביאו בני ישראל 'די והותר', ומדוע נעשה נס זה? על פי אור החיים (שמות ל"ו, ז דיבור המתחיל 'דים')
3.שאלה: על פי העמק דבר (שמות ל"ה ב) מדוע החרים יהושע את השלל של יריחו, ומדוע עם הארץ נאמן בשבת לומר 'פירות הללו מעושרים הם'?
4. מה המשמעות של 'המראות הצובאות' (שמות ל"ח ח) על פי רש"י, ראב"ע ורמב"ן?
חלק שלישי שו"ת בהלכה
1.שאלה: ראיתי מנהג לאכול מרק ללא כופתאות, לפני 'כרפס', האם זה מנהג טוב, מה מטרתו, וכיצד יש לנהוג לגבי הברכות?
תשובה: המנהג הזה טוב, במקרה בו יש חשש שמקצת האורחים יקשו על התנהלות הסדר, וירצו להאיץ בשביל להגיע לשולחן עורך, וזה יגרום לאווירה לא טובה כאשר הם רואים ש'שולחן עורך' רחוק מהם) לגבי הברכות זו הצעתי: הם יברכו 'האדמה' לפני שאוכלים את המרק, בסיום האכילה יברכו 'בורא נפשות', ואז אחד מהאנשים שלא אכל מרק יברך 'האדמה' לפני אכילת כרפס, ויכוון להוציא את כול ידי חובה (ועיין עוד הלכות חגים יא נג)?
2.שאלה: כיום שמנקים מאוד טוב את הבית לקראת פסח, האם יש טעם לכל הטכס של בדיקת חמץ, ואם כן, איך זה צריך להתבצע?
תשובה: שאלת חכם חצי תשובה! חז"ל דיברו על מי שניקה ביתו עד י"ד בניסן, שעדיין צריך לבדוק בנר בזמן כדי ש'לא תחלק בין בדיקה לבדיקה', כלומר רצו להשוות קו לכל עם ישראל בתאריך מסוים ובעזרת נר.
מניסיוני האישי, יש לשים לב לשתי נקודות. האחת, בניקיון הדגש הוא על הסֶדֶר והאבק ולאו דווקא על החמץ, אשר על כן, יצא לי למצוא חמץ בליל הבדיקה בארגז המצעים של הילדים, שם היתה שקית עם ביגלה!
שנית, כיום שמוצרי המזון שקונים לקראת פסח, הם דומים מאוד בחיצוניותם למוצרים הנמכרים כל השנה המכילים חמץ, אשר על כן, עיקר הבדיקה צריכה להיות דווקא בארון של הקניות לפסח, לבדוק היטב שאין שם מוצרים של חמץ.
לפחות שלוש פעמים נחשפתי לעובדה המצערת שמישהו אוכל חמץ בפסח, כי הוא אמנם קנה מחנות של דתיים, אבל הוא לא שם לב שהמוצר הנקנה, הוא בא בטעות מהאזור של החמץ.