דף לקראת שבת פרשת יתרו אולפנת שירת הים
חלק ראשון רעיונות על הפרשה
לא תחמוד
1.ישנו 'דיבר' בעשרת הדברות, העוסק באיסור לחמוד. מה כלול באיסור זה, ולמה זה חמור כל כך?
הרמב"ם כותב (גזילה א, י"א) שהחמדה מביאה לידי גזל וגם לידי רציחה כפי מה שראינו בסיפורו של נבות היזרעאלי.
בפסוק זה, התורה מחנכת אותנו לא לחשוב ולא לחלום על רכוש שאינו שלנו, אלא להתיחס אליו כדבר שהוא 'מחוץ לתחום' שכביכול אין דרך להשיגו.
מה שראוי לאדם, יגיע לו בדרך המותרת ואין לו לעשות מעשים שיקרבו לו את הרחוק בדרכים האסורות.
התורה לא חסכה את עצמה מלצוות אותנו מצוות שהן חובות הלבבות.
כל אדם שואל את עצמו, איך אפשר לצוות ציווים כאלה, אם אני חומד אז איך אשלוט על זה, אם אני מפחד במלחמה איך אפשר לומר לי לא לפחד, איך אפשר לצוות ולאסור עלי דבר שהוא כביכול לא רצוני ולא נשלט?
התשובה מאוד פשוטה, ראשית אין עבירה בעצם המחשבה החולפת לו בראש, אלא על הקביעות והתקיעות במחשבה האסורה. שנית, האדם יכול למלא את הראש במחשבות כשרות שבאופן טבעי ידחו את המחשבות השליליות.
העצה שלא מומשה.
יתרו נותן עצה למשה רבנו, למנות שרים שיעמדו בינו לבין עם ישראל, שרי אלפים שרי מאת שרי חמישים ושרי עשרות.
שמעתי על כך מהרב אליקים לבנון שאלה ותשובה נחמדות ביותר, מה יעשו אותם שרי עשרות?
כמה מריבות מתעוררות בתוך קבוצה של עשרה אנשים, שצריך למענה למנות דיין שיהיה אחראי ליישב את השאלות המשפטיות הצצות?
אלא ודאי שתפקיד אותם השרים אינה רק ליישב סכסוך שמתעורר אלא בעיקר לשמש כמדריכים תורניים לאותם עשרה אשנשים שסביבו.
איתו הם יוכלו תמיד להתייעץ, איתם הוא ילמד, להם הוא יששלח מידי יום רעיון על הפרשה, וישתף אותם בשאלה הלכתית בה עסק.
הוא יהיה דמות חשובה בעיניהם, אולי אשתו של שר העשרה, תהיה חברה של נשות העשרה ודמותה תאיר להן את הדרך בשאיפות הרוחניות ובדרך הנכונה בחינוך הילדים, ויהיו שניהם דמויות לחיכוי וישמשו גם לילדיהם כדמויות למופת.
הרב אליקים סיים את דבריו במשפט חריף וכואב, עדיין לא יצאה הרעיון הזה לפועל לצערי.
אני מסיים ואומר, אני חולם שמהחברה שלכם תצאנה המון דמויות כאלה שתהיינה בבחינת שרי עשרות, ולא נמתמצאצא שכונה בארץ ישראל, שאין בה על כל עשר משפחות, משפחה אחת עם תודעה תורנית גבוהה, מלאה ערכים חיוביים שיהיו למגדלור לעשרה השכנים הגרים בסביבתם.
מהם תפקידי הרב?
אני לא חושב שזה התפקיד של הרב, אני דווקא חושב שכן!
יש בפרשתנו פנינה יקרה שניתן ללמוד ממנה מהם תפקידי הרב המיוחל.
בהקשר לתשובתו של משה ליתרו, מדוע הוא יושב מן הבוקר עד הערב, הרמב"ן מבאר ומפרט מהם תפקידים של משה רבינו (כפי שמשה בעצמו רואה זאת) :
א. להתפלל על חוליהם ('לדרוש אלוקים') ויודיע לו, האם נשמעה תפילתו (האחיה מחולי זה?).
ב. להודיע מה שאבד להם (כפי מה שראינו אצל שמואל, שבא אליו שאול לשאול על האתונות).
ג. אני שופט אותם.
ד. אני מלמד אותם תורה.
נראה שבימינו, התפקיד השלישי אינו מתאים לרבנים שאינם משתמשים ברוח הקודש, אבל שאר התפקידים ודאי שייכים.
אני חושב שיש עוד תפקיד שהוא הנשמה של כל הנאמר לעיל, תפקיד הרב הוא לעורר את הרצון הפנימי, וכאשר רואים שהרב עוסק בדברים הנ"ל מתוך יחס אישי ואיכפתי, זה מעורר את מי שבא איתו במגע ואומר לעצמו, איך הוא הגיע לכך? ודאי מתוך לימוד תורה, ועל ידי זה, האדם מתעורר לעסוק גם הוא בתורה מתוך ראיה כללית ורחבה.
שמעתי בדיחה השבוע: מישהו אמר לחברו: מדוע אתה לא לומד תורה? השיב לו: אם אתה לומד תורה, תלמד גם בשבילי, ואם לא, אז אל תלמד תורה!
חלק שני עיון במפרשים
. 1. האם יתרו בא לפני מתן תורה, ואם בא אחרי מדוע סיפורו מופיע בתורה לפני מתן תורה? עייני ראב"ע ואור החיים.
ראב"ע: עתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה. בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה. ונתן להם עצה טובה ונכונה למשה ולישראל. ומשה אמר לו והיית לנו לעיינים והטעם שהאיר עיניהם. וכו'
אור החיים: וראיתי לתת לב, איך זכה יתרו, שתכתב על ידו פרשה זו? נראה כי טעם הדבר הוא להראות ה' את בני ישראל הדור ההוא וכל דור ודור, כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה, וצא ולמד מהשכלת יתרו בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר, כי יש באומות מכירים דברים המאושרים, והכוונה בזה, כי לא באה הבחירה בישראל, לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו, הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם, אלא לחסד עליון ולאהבת האבות, ויותר יערב לחיך טעם זה למאן דאמר יתרו קודם מתן תורה בא (ילק"ש רמז רסח), כי נתחכם ה' על זה קודם מתן תורה לומר שהגם שיש באומות יותר חכמים מישראל אף על פי כן אותנו הביא ה' אליו ובחר בנו, ועל זה בפרט עלינו לשבח לאשר בחר בנו מצד חסדיו:
2. מה שמענו בהר סיני, זכור את יום השבת כפי שכתוב בפרשתנו, או שמור את יום השבת, כפי מה שכתוב בפרשת ואתחנן?
3.האם אין כפילויות בתחילת פרק י"ט בהקשר למקום יציאתנו ומקום בואנו וכן ביחס לתאריכים המוזכרים? עייני בפירוש אור החיים וכן בהעמק דבר לנצי"ב.
חלק שלישי שו"ת בהלכה
1.שאלה: מה מברכים על סלט בורגול?
תשובה: בורגול זה חיטה שחלקו אותה בצורה מסויימת. אחרי דרישה וחקירה, התברר שישנן שתי שיטות, איך להכין את הסלט. יש המבשלים אותו, ויש שרק משרים אותו במים או מערים עליו מים חמים. אם עבר בישול ברכתו מזונות (או"ח ר"ח ב), ואילו אם רק הושרה או ערו עליו חמים ללא עמידה על האש, יש לו גדר של חיטה חיה, שברכתו 'האדמה' (שם ר"ח ד).
נראה שמי שאינו יודע איך הוכן הסלט, כגון שהוא אוכל באולם שמחות או מקייטרינג, יברך 'האדמה' משתי סיבות: א. נראה לתלות שבמטבח ציבורי לשם חסכון בזמן, לא מבשלים אותו. ב. בדיעבד, ברכת האדמה פוטרת מזונות (שערי תשובה או"ח קסז ד, כף החיים שם סקע"ה על פי כסף משנה ברכות ד,ו).
[הרב יהודה נקי אמר לי, ששמע מרבו הרב עובדיה יוסף, שהבורגול עובר בישול מקדמי לפני אריזתו ומכירתו, ולפי זה בכל מצב יש לברך עליו 'מזונות']
2. שאלה: האם יש לתת מעשר כספים מרווחים או מכסף שמקבלים מההורים?
תשובה: ראוי לתת אבל לומר לפני כן :'בלי נדר', כי יש סוברים שזה מנהג טוב ולא הלכה פסוקה.
בכל מקרה 'כסף צבוע', כלומר אם אני מקבל כסף לרכישת דירה או לנסיעות או לביגוד, אן צורך לתת מעשר כספים.