דף לקראת שבת פרשת נשוא אולפנת שירת הים
חלק ראשון רעיונות על הפרשה
בתחילת קרבנות הנשיאים כתוב כך: 'וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז,ג). המשמעות של הפסוק היא, שבסך הכל הנשיאים תרמו שש עגלות, והואיל והיו שנים עשר נשיאים, יצא שכל שני נשיאים תרמו יחד עגלה אחת.
ביחס לביטוי 'עגלה על שני הנשאים', ישנו קושי, שהרי היה ראוי לכתוב 'מאת שני הנשיאים' ולא על?
שמעתי מבשם הרב משה צבי נריה, שאמנם אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, אבל אם מסתכלים על הנשיאות כעול ולא רק כשררה, רק אז אפשר שישָמשו בה שניים יחד, כי כל אחד ישמח לקבל עזרה ממשנהו. זה רמוז בביטוי 'על שני' אם רואים בכך עול, אז יכולים להיות גם שני נשיאים.
רעיון שני
בברכת כהנים, הברכה הראשונה היא, שתהיה גם ברכת ה' וגם שמירה: 'יברכך ה' וישמרך'. מהי הברכה ומהי השמירה? הנצי"ב מבאר (העמק דבר במדבר ו כד) שכל אדם יקבל ברכה לפי מה שהוא. החקלאי בשדהו, העשיר בממונו, התלמיד חכם בתלמודו. ולמרות הברכה עדיין צריך שתהיה גם שמירה בברכה, ועל כן כתוב גם 'וישמרך'.
מה החשיבות בברכת השמירה? יש לכך שתי פנים: האחת היא שהברכה לא תברח, כי מה זה עוזר לקבל הרבה מטבעות כאשר ישנו חור בכיס? וכמו כן יש משמעות נוספת לשמירה. אנו מצפים לברכה שבה התוספת והשפע המתקבל ממרום, יהיו לטובה, ולא שחלילה הברכה תהפוך לרועץ, כלשון הפסוק 'יש עושר שמור לבעליו לרעתו'. לפעמים השפע הכלכלי מביא את האדם לשחיתות במידותיו כעין מה שהיה לאחאב ביחס לשדהו של נבות, וכן השפע השֹכלי יכול להביא את האדם להתגאות בלימודו, כשם שקרה לאותו בן ישיבה שזלזל באדם שאינו נראה יפה כל כך.
לכן הברכה בשלימות, היא גם עצם השפע וגם ההגנה מכל מכשול שהברכה עלולה לסבב.
רעיון שלישי
1. באופן מפתיע בתוך הפרשות העוסקות בענייני הדגלים והמשכן, מופיעה פרשה הקרויה בפי חז"ל, גזל הגר. אמנם את העיקרון של אשם גזֵלות כבר למדנו בפרשת ויקרא, שבה מבואר שאם יש אדם שכיחש בחבֵרו כאשר תובעו ממון, ולא רק שכיחש אלא גם נשבע לו בשקר, שאינו חייב לו, ביום שישוב החוטא מחטאו צריך הוא להביא קרבן אשם בנוסף לחיובו להשיב את הגזֵלה עם תוספת חומש.
בפרשתנו מתחדש שאם הנגזל הוא אדם שאין לו יורשים, וכידוע אין מצב זה יכול להיות בישראל, שהרי אין לך אדם שאין לו יורשים, אלא מדובר שאופן שגזל גר צדק שלא הביא ילדים לעולם לאחר שהתגייר, כאן התורה צוותה את בעל התשובה להשיב את הגזל כולל החומש, לכֹהנים המשרתים באותו משמר.
מדוע באמת סוגיה זו מופיע דווקא בחומש במדבר, ולא בספר ויקרא, שם דיברו על ענייני קרבנות ודיני גזֵלה?
תשובה לשאלה זו שמעתי מהרב שלמה בן נעים, כאשר מתעסקים בסידור הדגלים ובחלוקת השבטים, ישנו חשש גדול שיבואו לדחות או לעשוק או לזלזל באותו חלק בעם ישראל, שכביכול 'אין לו גב', אין מי שידאג לצרכים השבטיים שלו, אין לו נשיא שבט שייצג אותו במשפט ומול הרשויות.
כאן התורה מזהירה אותנו שלא להיסחף באהבת ה'דומה לי', מי שהוא מהעדה שלי, מהישוב שלי, מהתנועה שלי, וממילא אבוא לדחות על הסף את מי שאינו דומה לי (היזכרו בג'ינגלים ששרנו בתנועת הנוער או בטירונות). כאן התורה אומרת לך, דע לך שאני, הקב"ה הנציג שלו כאן עלי אדמות. אם לא תדע להעריך את האדם שבא אליך מרחוק לחסות תחת כנפי השכינה, תדע לך שאתה מסתבך כביכול עם הקדוש ברוך. את הגזל תצטרך להשיב לי, לכהנים שהם המייצגים אותי כאן עלי אדמות.
אמנם אנו לא מחוייבים להכניס לארץ ישראל גויים, שאינם מוגדרים כ'גרי תושב', שיתיישבו כאן, אבל כלפי אלו שבאו לחסות תחת כנפי השכינה, יש ודאי חיוב כפול ומכופל לדאוג לאינטרסים ובמיוחד לצרכים שלהם.
הגרים מוגדרים כחלק בלתי נפרד מעם ישראל, שיש להיזהר שהעובדה שארץ מוצאם אינו כאן, ועברם אינו כעבר כל עם ישראל, אינו נותן לנו שום זכות יחס זרות כלפיהם.
רעיון רביעי
יצא לי לדבֵּר בציבור מספר פעמים במהלך החג, על כך שהתורה ניתנה לכל עם ישראל באופן שוויוני.
יש לנשים חלק מיוחד ויחודי מאוד, במצוות לימוד תורה (מלבד מה שהן לומדות את החלקים שהן צריכות לדעת בתורה), הן יכולות בכוח המיוחד שחנן ה' אותן, ליצור מצב חברתי וליצור אקלים חיובי, של למידה של הגברים והבנים בבתי המדרש ושיהיו פעילים למשך שעות רבות במהלך היממה, וישָמַע בהם קול תורה, ושיהיה נעים להיכנס בהם, ושיהיו מיני מתיקה ומיני עידוד למיניהם, שיחַזקו את הלימוד הציבורי בכל עיר ישוב ושכונה. כּה נעשה וכֹה נוסיף בעזרת ה'.
חלק שני עיון במפרשים
1.שאלה: מדוע נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר?
2.שאלה: מדוע התורה חוזרת לבאר את דיני גזל והוספת חומש, שהרי זה כבר התבאר בסוף פרשת ויקרא?
3. שאלה: מדוע התורה חוזרת באריכות על פרטי קרבנות הנשיאים, כאשר כולם היו זהים?
4. שאלה: מי תרם את העגלות, ומי השתמש בהם, ומדוע נגרע חלקם של בני משפחת קהת?
חלק שלישי שו"ת בהלכה
- שאלה: אני נוהגת להתפלל תפילה אחת ביום. אם התפללתי ערבית, האם זה נחשב ליום שהיה או שיהיה?
- : ביהדות היום הולך אחר הלילה, ולכן זה נחשב ליום הבא.
- שאלה: האם מותר לראות תוכנית של בישול כגון 'מסטר צ'ף'?
- : בעַם ישראל, יש מסורת של בישולים בעדות השונות, אבל מעולם לא היה עניין תרבותי בהכנת אוכל בתור תחביב. מי שמתפרנס מלימוד זה יכול לראות, אבל סתם בן אדם אינו עושה מהאוכל 'עבודה זרה', וכל זה בלי לדבר על המסַרים הסמויים השליליים שיש בתוכניות מעין אלה.
- שאלה: האם מותר לי לחתוך נייר טואלט לשם ניקיון האף?
- : באותה מידה שהתירו הפוסקים לחתוך נייר בשינוי בשביל שירותים, אם ארעה סיטואציה שאין לו במה לקנח, ככה ניתן לומר אם מתבזה ללא נייר בשביל קינוח האף (על פי מ"ב שכ"ב י"ד).
- שאלה: האם מותר לחתוך נייר (באופן הנ"ל), על מנת לנקות את האסלה שהתלכלכה, בשביל האדם שיבוא אחרַי?
- : נראה להוכיח מהלכות שבת (סימן שי"ב א) שאין הבדל אם הצורך של כבוד בריות הוא צורך אישי או לתועלת אחרים.