דף לקראת שבת פרשת תרומה אולפנת שירת הים
חלק ראשון רעיונות על הפרשה
פרשת תרומה
המשכן
רצה הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים.
יש כאן מספר דברים שיש לתת עליהם את הדגש:
א. מדוע צריך משכן.
ב. מה חשיבות לדיוק במידות המשכן וכליו.
ג. בלבבי משכן אבנה.
א. הרמב"ן (שמות כה, א) מסביר שהמשכן הוא המשך של התגלות ה' לישראל שהיה במתן תורה. מה שהיה במתן תורה באופן חד פעמי, צריך המשכן למלא באופן מתמשך. [וזו לשונו בדילוגים: 'וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר... והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם יבין סוד המשכן ובית המקדש'].
לפני העיסוק בפרטי הציוויים של בניית המשכן, יש לשים לב, מה היה המטרה הכללית בבנייתו.
חז"ל (שמות רבה תרומה ל"ג) נותנים לנו משל למלך שהשיא את ביתו היחידה לנסיך, כאשר הסתיימו ימי המשתה, ביקש מביתו לבנות לו יחידת דיור לידה. כי להשאיר אותה אצלו אינו יכול ומאידך להיפרד ממנה, קשה לו.... [וזו לשונם: אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש].
כך אנו צריכים לראות את בניית המשכן, שהוא הרצון של ה' מצד אחד לתת לנו את התורה (בת המלך) ומאידך הרצון שלו לא להתנתק ממנה.
כאשר המשכן בנוי, ישנה השראת שכינה בישראל, שהיא משפיעה על המון מעגלים, ומתוכם ענייני צרעת על החוטאים וכן השפעת מי סוטה על האישה שקלקלה.
ב. בן איש חי בדרשותיו, מבאר את הנאמר למשה בציווי על המשכן, כאשר אתה מראה בהר, שיש כביכול משכן גם בשמיים, וכל מעשה כאן, פועל על המשכן העליון, וכן כל סטייה קטנה חלילה במשכן כאן, נראה באופן מאוד בולט גם למעלה.
ג. כמובן, המטרה היא שכל אדם ואדם יהיה משכן לשכינה, אבל זה אינו ממעט או מבטל את הציווי לבנות מקדש ממשי.
רציתי להבליט עד כמה המשכן, כלומר עבודת הקרבנות קשורה וגם תלויה בשאר הערכים שיש לנו עוד בתורה.
כידוע, ביהדות אין ערכים מפורדים חלילה.
גם בבניית המשכן, אנו רואים איך ערך זה של השראת השכינה, קשור ותלוי בשאר ערכים.
א. העץ שממנו הכינו את הבריח התיכון, שהוא היה על פי חז"ל, חורז את כל קרשי המשכן בשלושת הרוחות, בא מהעץ שנטע אברהם אבינו אשל בבאר שבע. [וזו לשון תרגום יונתן (כו,כח): ונגרא מציעאה בגו לוחייא משלביש מן סייפי לסייפי מן אילנא דנציב אברהם בבארה דשבע וכד עברו ישראל ית ימא קטעו מלאכיא ית אילנא וטלקוהו לימא והות טפי על אנפי מיא והוה מלאכיא מכריז ואמר דין הוא אילנא דנציב אברהם בבירא דשבע וצלי תמן בשום מימרא דיי ונסבוהי בני ישראל ועבדו מניה נגרא מציעאה אורכיה שובעין אמין ופרישן מתעבדן ביה דכד הוו מוקמין ית משכנא הוה מתגלגל הי כעכנא חזור חזור מלגיו ללוחי משכנא וכד הוה מתפרק הוה פשיט הי כחוטרא].
בזכות המידות של אברהם אבינו. זכינו להשראת השכינה. הדברים רמוזים גם בדברי רש"י בפרשת חיי שרה (בראשית כד, כב) כאשר העבד נותן לרבקה תכשיטים. שם רש"י מסביר שמניין התכשיטים ומשקלם רומז לעשרת הדברות ובאותה מידה גם רומז לשקלים שמהם קנו קרבנות ציבור, והכל קשור למידת החסד המופרזת שיש לרבקה אמנו, ללמדך שהכל קשור, בניגוד למה שביום נתפס שיש אפשרות להתמקצעות ולהתייחדות רק בפן אחד ביהדות, בהזנחה בו זמנית משאר הערכים.
לא פלא אם כן, מדוע הנביאים צווחים על התופעה של ביאה לבית המקדש, כאשר המידות הבסיסיות אינן קיימות.
חלק שני עיון במפרשים
- מדוע נקרא לחם הפנים בשם זה?
- כמה חומרי גלם הצטוו לתרום למשכן, על פי הפסוקים ועל פי רש"י בתחילת הפרשה?
- למה רומז זר הזהב שיש בארון ובשולחן?
חלק שלישי שו"ת בהלכה
1.שאלה: אני רגילה להתפלל מידי יום שחרית ומנחה, היום שכחתי להתפלל מנחה, האם אני חייבת להשלים, ומתי?
תשובה: תתפללי ערבית פעמיים, כך ענו הרב דוב ליאור והרב שמואל אליהו וכך מובא בספר אישי ישראל [מסברא היה נראה לומר שהואיל ונשים לא קיבלו על עצמם את תפילת ערבית, הן רשאיות להשלים בתפילה הבאה שנהגה להתפלל שהיא תפילת שחרית].
הערה: אחרי שכתבתי את התשובה הנ"ל, הראוני בספר הליכות שלמה (ח"א עמ' קסג) דיון שלם בנידון. הרב ש"ז אוירבך מתייחס לשתי שאלות: א. מדוע פעמיים ערבית, ולא די בפעם אחת, שהיא התשלומין, שהרי אינה חייבת בעיקרית? על כך עונה, שאין תשלומין ללא התפילה העיקרית; ב. מדוע אינה יכולה להשלים בשחרית, שהיא מבחינתה התפילה הסמוכה/הבאה שעליה להתפלל? על כך הוא עונה, שהאישה אמנם מותר לה לדגל על ערבית, אבל לא הופקעה מתורת תפילת ערבית.
2. שאלה: עד כמה זה חשוב שאומר את הברכות, כגון ברכות הנהנין בקול רם?
תשובה: זה מאוד חשוב, משלוש סיבות: א. זה עשוי לעורר הכוונה. ב. זה יוצר אוירה חברתית סביבתית נכונה, ילדייך ילמדו ממך גם לברך, ואם לא תתרגלי כעת, לא תצליחי להתחיל בגיל מבוגר. ג. המון פעמים יצא לי לתקן אנשים, בזכות שהם ברכו בקול רם, כי לפעמים אדם טועה במשהו בהלכות ברכות ואף אחד לא עולה על טעותו הואיל ומברך בלחש.