קורונה יתנו לך ה' אלוקינו
'בריה קטנה יש לי בעולם ויתוש שמה'' – בתקופה האחרונה מהדהד בראשי הסיפור שמופיע בגמרא על טיטוס הרשע, שחשב שהוא יכול להכניע את הקב''ה. ומתוך כך הוכיח הקב''ה את אפסיותו של טיטוס על ידי היתוש הקטן שנכנס לו לראש ובסופו של דבר הכניע אותו.
האנושות כל כך פעילה בבנייה, פיתוח ושליטה, שלא תמיד היא זוכרת ''מי ברא את אלה?''. והנה בא לנו נגיף קטן ובלתי נראה, ששמו ''קורונה'' = ''כתר'', [שם שנגזר משום המראה שלו הדומה לכתר], ומכה בנו בצורה קשה, ומזכיר לנו עד כמה אנחנו בעצם...קטנים!
הרב קוק כותב באורות התשובה, שכשם שיש לומר ''מה גדלו מעשיך ה''', כך יש לומר ''מה קטנו מעשיך ה' '' – המציאות האלוקית נמצאת בכל מקום ובכל פינה, ומניעה את המציאות כל הזמן. האם אנחנו זוכרים את זה? האם אנחנו זוכרים שהכל מאת ה'?
כשאנחנו מצליחים במבחן, מקבלים תשלום עבור עבודה, מוצאים עבודה, או סתם שוב הגענו הביתה בשלום ב''ה – האם אנחנו זוכרים מי מאפשר את זה? מי נותן לנו את המתנה הזאת? כשחלילה קורה משהו רע – האם אנחנו מצליחים לזכור שגם זה מהקב''ה? וברמה הלאומית, האם אנחנו זוכרים שהמציאות מושגחת על ידי הקב''ה? מי נותן לראש הממשלה כח? מי מקדם תהליכי שלום? מי יעזור לסיפוח? מי מקדם את כלכלת מדינת ישראל? מי עוזר למדינה קטנה זו לצמוח למעצמה? מי נותן כח לצה''ל?
אנחנו עומדים בראש השנה וצועקים – ''ה' מלך''! ! מהות היום היא להבין שוב, ביום הרת עולם, מי הוא שברא את העולם, מי משגיח על הכל ומכוון הכל, מי הוא המלך?!!
והנה בחצי שנה האחרונה, נגיף קטן בצורה של כתר, מזכיר לאנושות כולה שבעצם היא לא שולטת בעניינים. ואנחנו כולנו נאלצים להסתגר. ואותו נגיף עוזר לנו להניח את הקורונה = כתר על הקב''ה ולהכריז בקול גדול – ה' הוא המלך!! ושוב אנו מכתירים אותו עלינו.
ביום שישי זה, כשכולנו נסתגר בבתינו, ועם רדת השבת והחג עלינו נתפלל כל אחד במקומו, נכוון את עצמנו להמליך את הקב''ה, ולהניח כתר על ראשו בבחינת ''כתר יתנו לך ה' אלוקינו מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה''. ובזכות זה שאנו ממליכים אותו עלינו, בע''ה נזכה גם לראות ישועות ותכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה!
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!
שי יהודאי, רב האולפנה